רקדנית מקצועית תושבת גוש דן (30) שרכבה עם ארוסה על אופנוע בדרכה לעבודתה, נפצעה קשה לאחר שהאופנוע עליו רכבו החליק על כתם שמן בכביש. זכתה, לאחר מאבק משפטי, בגמלה של למעלה מ-10 אלפים שקלים בחודש.

לאחרונה הגישה הצעירה באמצעות עו"ד טל יגור תביעה נגד חברת הביטוח שביטחה את האופנוע בביטוח חובה. על פי התביעה הצעירה הועפה מן האופנוע, שנסע במהירות רבה בטרם החליק, הוטחה במעקה הבטיחות ונפצעה באורח בינוני. ממקום התאונה, היא הובהלה לבית החולים, שם נמצא כי היא סובלת משברים רבים בגפיה. היא אושפזה למשך כעשרה ימים, במהלכם עברה ניתוח לשחזור וקיבוע מפרק ירך שמאל.

לפני מספר חודשים הגישה עו"ד יגור, בשמה של הצעירה, תביעה למוסד לביטוח לאומי להכיר בתאונת הדרכים כתאונת עבודה, ולהכיר בכל הנזקים, הפיזיים והנפשיים שנגרמו לה בעקבותיה, כפגיעה מעבודה. ועדה רפואית שמינה המוסד קבעה לצעירה נכות משוקללת וצמיתה בשיעור של 100%. עד סוף חייה היא תקבל מדי חודש יותר מ-10,000 שקל: קצבת נכות שעומדת כיום על 6,083 שקל וקצבה נוספת בסך 4,506 שקל.

בנוסף בתביעה נגד חברת הביטוח שביטחה בביטוח חובה את האופנוע שעליו רכבו בני הזוג תובעת הצעירה 2.5 מיליון שקל. התביעה נדונה בימים אלה בבית משפט השלום ברמלה.

מאת: עודד בר מאיר

צעירה (22) תושבת דימונה תובעת את עיריית דימונה בסכום מירבי של עד 2.5 מיליון שקלים בטענה, שבעקבות בליטה חריגה של אספלט בכביש חשוך סמוך למקום מגוריה, בה היא נתקלה לפני כשלוש שנים, היא נפצעה והפכה לנכה.

על פי כתב התביעה, שהוגש באחרונה לבית משפט השלום בקריית גת, טוענת הצעירה התובעת, באמצעות באת כוחה, עו"ד טל יגור, כי חרף העובדה שחלפו שלוש שנים מיום התאונה, עד עצם היום הזה העירייה לא דאגה לתקן את אותו מפגע. על פי הנטען בכתב התביעה, המפגע נוצר כתוצאה מתיקון אספלט שבוצע בכביש על ידי עיריית דימונה ואשר יצר הפרש גבהים ניכר בכביש.

הצעירה שהייתה אז חיילת בשירות צבאי חצתה את הכביש בחשיכה בסמוך לביתה, לא הבחינה בבליטה, נתקלה בה, והוטחה בעוצמה רבה בכביש. הצעירה הובהלה אז לבית החולים סורוקה שם התברר כי היא סובלת משבר הירך הימני. היא אושפזה ועברה ניתוח בירך עם קיבוע. לאחר חמישה ימי אשפוז, היא שוחררה לביתה עם הנחיה האוסרת עליה לדרוך על הרגל.

לכתב התביעה גם צורפה חוות דעת של מומחה בטיחות, שביקר במקום המפגע וקבע כי קטע הכביש במקום התאונה משובש לחלוטין ואינו עומד בדרישות התקן, וכי יש לתחום את הקטע המסוכן עד להשלמת העבדות לתיקון האספלט.

לדברי עורכת הדין טל יגור, עריית דימונה התרשלה בכך שהותירה מפגע חמור על הכביש בלא שדאגה לתקן אותו, ומבלי שדאגה לתחום את הקטע המסוכן או להזהיר את הציבור מפניו. טרם הוגשו כתבי הגנה.

מלחמת "חרבות ברזל" שהחלה במתקפת פתע רצחנית, גררה איתה במשך השבועות האחרונים נפגעים רבים, בגוף ובנפש. מי נחשב נפגע פעולות איבה – ומה זכויותיו? N12 עושים סדר.

עו"ד טל יגור, העוסקת במימוש זכויות רפואיות מהמוסד לביטוח לאומי וממשרד הביטחון, מסבירה כי רוב הציבור כלל לא מודע לזכויותיו. "ליווי וטיפול רפואי ונפשי, החל מהימים הראשונים שבהם מופיעים תסמינים לקשיים גופניים ורגשיים, עשוי להקל מאד על תחושת הנפגעים, ולעיתים קרובות אף למנוע נכות לצמיתות. כמו כן, התדרדרות במצב הנפשי עלולה לפגוע בתפקוד בכל תחומי החיים, כולל בעבודה ובפרנסה".

היא הוסיפה כי "הנפגעים זכאים לקבל סיוע כבר בימים אלה, ועל כן חשוב שהמידע הזה יגיע לציבור הרחב. בעוד שאנשי זרועות הביטחון שנפגעו, זכאים לסיוע ממשרד הביטחון, יתר אזרחי ישראל זכאים לסיוע מהמוסד לביטוח לאומי, במסגרת תביעה על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.

איזו מסגרת מסייעת לאזרחים שנפגעו פיזית או נפשית מהאירועים האחרונים?

לדברי עו"ד יגור, אזרחים שנפגעו בפעולת איבה ובני משפחותיהם, פגיעה ישירה או עקיפה, זכאים להגיש תביעה להכרה כנפגעי איבה למוסד לביטוח לאומי, זאת במסגרת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. חוק זה נחקק על מנת להבטיח את התנאים הסוציאליים השמורים לנפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם, ונועד להשוות את הזכויות הללו עם הזכויות והשירותים המוקנים לאנשי כוחות הביטחון ולמשפחות השכולות שבטיפול משרד הביטחון.

איך הכל התחיל?

"משחר נעוריי הצבתי לעצמי יעדים ועמדתי בהם, תוך עבודה קשה ומסירות אין סופית. ידעתי תמיד שאהיה עורכת דין. הצדק היה נר לרגליי וידעתי שארצה לעזור לאנשים דרך מקצוע זה. לתחום של מימוש זכויות רפואיות נחשפתי ממש במקרה ומיד הרגשתי חיבור. הבנתי כי בתחום זה יש בידי את הכוח והיכולת לעזור לאנשים בצורה משמעותית ולשפר את רמת חייהם, ותוך כדי יש לי את הזכות לעבוד במקצוע שבחרתי, ולהתפרנס בכבוד. כאישה, ההתעסקות בתחום זה מאפשרת לי לבטא את עצמי, את הרגישות והאנושיות לצד הלוחמנות והעוצמה הנשית שבי. אני רואה בעבודתי כשליחות ובלקוחותיי כמשפחה. לקוחות המשרד יודעים כי השירות שהם מקבלי אינו מסתיים עם סיום התביעה, וכי אני זמינה עבורם בכל רגע נתון ובכל נושא".

" בזכות הניסיון והידע הרבה שצברתי במהלך השנים בעבודה מול אוכלוסיות רגישות תוך ייצוג בוועדות רפואיות שונות, כשהלקוח מגיע למשרדי יש לי את היכול לדעת מראש למה הוא זכאי ואני מייצגת אך ורק לקוחות אשר אני מאמינו שאוכל לעזור להם לממש את זכויותיהם. אינני לוקחת כל תיק. במקרים מסויימים ללקוח אין קייס ובמצב שכזה אני לא אקח את התיק ולעיתים מאוד קשה ללקוח להבין מדוע אני מסרבת לטפל לו בתיק. אני לא לעולם לא אשמיע ללקוח את מה שהוא רוצה לשמוע תוך הצגת מצג שווא. אלא רק את המצב המשפטי לאשורו".

זה אמור היה להיות יום עבודה שגרתי עבור תושב שדרות (35) המשמש כנהג משאית זבל ומנופאי ברחבי העיר קריית מלאכי. אלא שבשנייה אחת של היסח דעת הוא נפגע בתאונה קשה והפך לנכה.
לאחרונה הגישה עו"ד טל יגור, בשמו של הנהג, תביעה לפיצויים נגד חברת הביטוח הראל, שביטחה את משאית הזבל בביטוח חובה, בטענה כי מדובר בתאונת דרכים.
על פי התביעה, לפני כשנתיים וחצי, כאשר התובע ניסה להציב פח אשפה מוטמן במקומו כחלק מעבודתו, הוא לחץ בטעות על שלט המנוף, שהיה מונח על מותנו הימנית. כתוצאה מכך, הפח הגדול והכבד נע לכיוונו, פגע בו ומחץ אותו אל הקיר. כתוצאה מהתאונה נפגע התובע בצווארו, בגבו ובכתף ימין.
מכיוון שהתאונה אירעה במהלך העבודה, הגישה עו"ד יגור, בשמו של העובד, תביעה למוסד לביטוח לאומי ופגיעתו הוכרה כתאונת עבודה. ועדה רפואית מטעם המוסד, שבדקה את התובע, קבעה כי הוא סובל משיעור נכות צמיתה של 14.5%.
מאחר והתאונה אירעה עקב שימוש ברכב מנועי תובע הנהג פיצויים בגין נזקי גוף עקב תאונת דרכים. בעבר קבע בית המשפט העליון כי שימוש ברכב דו ייעודי, כמו משאית פינוי אשפה, יוכר כתאונת דרכים גם במקרה של פגיעה בעת פריקה וטעינה. התביעה נדונה בימים אלה בבית משפט השלום בקריית גת.